ישראלים רבים חולמים להקים מסעדה בצפון ולחיות חיים שקטים יותר, רחוק מההמולה העירונית ורחוק עוד יותר מהלחץ הכלכלי השרוי בערים המרכזיות בכלל ובתל אביב בפרט. הרעיון הוא להגיע למצב של שקט נפשי במיקום פסטורלי תוך דאגה ועתיד כלכלי נוח יותר. אך האם החלק הצפוני של ישראל יכול לספוג את זה?
בחודש האחרון ראיינו מספר לא מבוטל של אנשי עסקים ושכירים לשעבר מהבועה התל אביבית שמאסו בעיר ללא הפסקה והפכו את חייהם מקצה אחד למשנהו. אחד מהם הוא יאיר ל', שנולד במקור באשדוד ועם סיום שירותו הצבאי הגיע לתל אביב. הוא למד באונ' תל אביב והתפרנס באותה תקופה כמלצר באחד מבתי הקפה השכונתיים. לאחר סיום לימודיו הוא השתלב בחברת תוכנה מוכרת ומאז, כך לדבריו, לא הצליח לנווט בין חיי המשפחה לבין העומס בעבודה.
"עבודה בהיי טק היא עבודה קשה. כשמסתכלים מהצד ושומעים היי טק מדמיינים משכורות ענק עם חופשות ארוכות בחו"ל. כמובן שלתמונה הזו אין שום קשר עם המציאות". יאיר מספר כי המשלחות לחו"ל היוו את אחת מנקודות השבירה. "כבר לא הצלחתי לראות את הילדים, נעדרתי שעות מהבית ולבת זוגתי היה קשה במיוחד". רעייתו חלמה על מסעדה בצפון "מעין בית אוכל קטן עם צימר לאירוח", את המעבר הם עשו לפני כשנתיים.
"המעבר היה קשה לא פחות. נאלצנו להתמודד עם התחלה חדשה ועם שני ילדים קטנים, אבל החלק הקשה יותר היה הפרנסה" לדבריו החלק הצפוני של הארץ עמוס באפשרויות צריך רק להבין איך זה עובד". כיום הם מפעילים מסעדה בצפון ושלושה צימרים שנבנו בחודשים האחרונים. יאיר מספר שהילדים השתלבו מצוין במושב ושהחיים בכלל הפכו רגועים יותר.
כך גם גלית פ'. גלית הינה סוחרת בורסאית עצמאית ששילבה את חיי המסחר עם מסעדה בצפון. בעלי מתפעל את המסעדה בשעות הערב, ואני מקדישה את שעות הבוקר למסחר. בניתי לי משרד קטן וכשאני מסיימת עם המחשבים אני רצה לי לגינה לגידול ירקות אורגניים. אחרי שנים של עבודה אינסופית מול הבורסה בניו יורק ושעות מצטברות באחד העם, טוב לי להגיע לפינה שקטנה שכולה שלי".
קופי ותכנים לרשת
